רצים ונובחים

 
"לפני שנתיים הרגשתי די חריגה בנוף כשרצתי עם הכלב שלי. אנשים נהגו לעצור, להסתכל, אפילו להצביע. ממש היו מופתעים לראות את הכלב רץ ככה לצדי לאורך קילומטרים", מספרת שירה מתל- אביב שרצה עם מקס, הכלב שלה, כבר מספר שנים. "עכשיו הריצות הפכו למפגש חברתי כי בכל ריצה שלנו מקס פוגש בערך עשרה כלבים אחרים שגם רצים עם הבעלים שלהם".
גם יעל בנימין מהרצליה רצה באופן קבוע לצד נלה, כלבת הויסלה שלה. נלה רק בת שנה וחצי אבל כבר הספיקה להשתתף במרוץ 5 קילומטרים וגומעת כ-10 קילומטרים ריצה ביום ועוד ריצה ארוכה של 15 קילומטרים ומעלה בסופי שבוע. "ויסלה זו כלבה מגזע שחייב להוציא הרבה אנרגיה, וגם אני כזו - אז אנחנו שידוך טוב ביחד", מסבירה בנימין.


 

צילום: באדיבות יעל בנימין


התופעה של כלבים שרצים עם בעליהם הגיעה לישראל די באיחור – בחו"ל, במיוחד בארה"ב, כבר מדובר בעניין שבשגרה. שם ישנם מרוצים רבים המוגדרים כ"ידידותיים לבעלי חיים" ומיועדים לריצה משותפת של הכלבים ובעליהם. רשימה חלקית: "Long Dog Derby" המתקיים זו השנה השישית בקולורדו; "Dog Jog" באטלנטה; "מירוץ אתונה לכלבים" המתקיים בפעם התשיעית ביוון; "Dog N' Jog" בקליפורניה; "Bark in the Park" בפנסילבניה; Paws&Claws"" במסצ'וסטס; "All Star Dog Run" בסן פרנסיסקו ורבים אחרים.
בישראל נפתחה לפני כשנתיים וחצי קבוצת פייסבוק בשם "רצים עם כלבים" במטרה לחבר בין רצים למרחקים ארוכים עם כלבים וליצור מעין קהילה שתתאמן יחד לתחרויות ומרוצים. חברי הקבוצה בעיקר העלו תמונות שלהם רצים עם כלביהם, ניסו להתארגן לריצות משותפות ושיתפו סיפורים וחוויות מאימונים.

הקבוצה לא הצליחה לתפוס תאוצה, אך לפני כשנה נרשמה קפיצת מדרגה בתחום, כאשר לראשונה בישראל התקיים מרוץ לכלבים ובעליהם בשם "דוגי ראן", בחסות ראשית של מותג המזון לכלבים פרו-פלאן ועיריית תל-אביב. אל האירוע, שהיה גם מעין הפנינג מסחרי שכלל מופעים, מתחמי טיפוח, חנות מזון וציוד לכלבים, עמדות אילוף, עמדות אימוץ, בדיקת וטרינרים ועוד, הגיעו כמה מאות משתתפים לרוץ עם כלביהם במסלול עממי (2 ק"מ) או מסלול תחרותי (5 ק"מ שקוצרו לבסוף ל-3 ק"מ בשל הנחיות משרד החקלאות). המסלול התחרותי חולק למקצים על פי משקל הכלב (קטן, גדול או ענק) ולכלבים המנצחים הוענקו פרסים (כן, גם הפרסים הותאמו לכלבים וכללו שקי אוכל, צעצועים וכדומה).
החששות המוקדמים ממריבות כלבים או פגיעה בבריאותם של כלבים התבדו, אך הם לא היו בלתי מוצדקים. נטייתם הראשונית של בעלי כלבים שלוקחים איתם את הכלב לריצה בפעם הראשונה היא להניח כי הכלב רגיל לרוץ, ולכן בוודאי שיכול לרוץ 5 או 10 קילומטרים. בפועל, חלק מהכלבים נמצאים בכושר ירוד וזקוקים לאימונים מדורגים על מנת להסתגל למרחקים ארוכים (ראו מסגרת). כמו כן, לגורים בני פחות משנה לא מומלץ לרוץ למרחקים משום שהדבר עלול לפגום בהתפתחותם. 
ככל שיותר כלבים עלו על מסלול הריצה, כך גם הציוד לריצה עם כלבים עבר שדרוג וכיום ניתן למצוא מוצרים די מעניינים לאלו שאוהבים את הכלבים שלהם מאובזרים (ראו מסגרת). הדבר הוביל גם למגמה מבורכת של ברזיות מים המותאמות לכלבים בפארקים המרכזיים – כמעט בכל ברזיה ניתן למצוא מגשית מים לכלבים.
ואם עדיין אין לכם כלב ואתם רוצים להיכנס לכושר, אולי זה הזמן לקנות או לאמץ. מחקר שנעשה בארה"ב ובאוסטרליה ופורסם לפני מספר חודשים במגזין Journal of Physical Activity & Health בחן הרגלי כושר של בעלי כלבים, לעומת אנשים שאינם בעלי כלבים, והראה כי בעלי כלבים עושים יותר פעילות גופנית מאלו שאין ברשותם כלב. כמו כן נמצא כי ישנו סיכוי גדול יותר שבעלי כלבים יעמדו בכמות הפעילות הגופנית המומלצת בשבוע מאשר אנשים ללא כלבים.


 


המוצרים שישדרגו לכלבים שלכם וגם לכם את הריצה:

* תיק מנשא: סיבה לא רעה לקחת כלב לריצה – בשביל שיסחב את המים, הג'לים והמפתחות. התיק מתלבש על גופו של הכלב וכולל כיסים ומקום לבקבוקי מים.

* נעלי ריצה לכלב (כן, קראתם נכון): מעין כפפות לכפות הרגליים שלהם שאמורות להגן עליהם מפני משטחי אספלט חמים, חול ואבנים. הנעליים מגיעות במידות שונות והן בעיקר ממש, אבל ממש, חמודות.


צילום: thinkstock

* חטיפי אנרגיה לכלבים – לא רק אנשים צריכים להחזיר אנרגיה אחרי ריצה ארוכה, גם כלבים צריכים. לכן הומצאו ה"Power Bones" – עצמות אנרגיה העשויות ממרכיבים כמו חמאת בוטנים, תפוחים, בטטות וזרעי פשתן ומכילות תערובת ראויה של חלבונים ופחמימות. העצמות מגיעות בטעמי בקר, עוף, חמאת בוטנים ועוד.

* מחזיק לשקיות – מה לעשות, ריצה עם הכלב טומנת בחובה לרוב תקרית אחת לפחות של הטלת צרכים. להחזיק שקיות ניילון במהלך הריצה נחשב פחות נוח ולכן כדאי להיעזר בנרתיק שקיות מיוחד שמתלבש עם קליפס על הרצועה, על הבגדים או על המנשא שהמלצנו עליו למעלה.

* רצועת מותן – הרצועה היא די הכרחית בריצה ארוכה עם כלב, מצד שני די מעצבן להחזיק אותה כל הדרך. יש דרך להחזיק את הכלב ברצועה וגם לשחרר את הידיים שלכם – רצועת מותן שמתלבשת כמו חגורה על הבטן התחתונה. היא מרופדת כך שלא תציק או תכאיב לכם במהלך הריצה. אל החגורה מחובר חבל מתכוונן שמתחבר לקולר ויכול להימתח מעט ולאפשר לכלב מרחב תמרון. בחגורה גם מקום לבקבוק מים.



הדרך הנכונה להזיז את הכלב שלכם מהשטיח ולהפוך אותו למלווה הרשמי שלכם באימונים למרתון:

* לפני שאתם יוצאים למסלול, העריכו את בריאותו של הכלב שלכם ואת רמת הכושר שלו. אם הוא סובל מעודף משקל, יש להתחיל בהליכה ובדיאטה. מאידך, יש כלבים שהגוף שלהם כבד או שהם משתייכים לגזע שלא נועד לרוץ ואם תאלצו אותם, אתם עלולים גם לפצוע אותם. לכלבים פחוסי אף למשל, מומלץ פחות לרוץ (אם לא מדובר בכלב ציד/לברדור/גולדן רטריבר/רועה אוסטרלי ודומיהם רצוי להתייעץ עם וטרינר לפני שמתחילים להריץ את הכלב). אם אימצתם כלב בוגר לאחרונה ואינכם יודעים מה רמת הכושר שלו, נסו להוציא אותו החוצה למשחק עם כדור במטרה להעריך מתי הוא מתעייף.

* יש להתחיל לרוץ עם הכלב בהדרגה, בדיוק כפי שאתם עשיתם בעצמכם כאשר התחלתם לרוץ. לא מתחילים ישר מריצת 10 קילומטרים או חצי מרתון, ובוודאי שלא מריצים את הכלב עם אופניים במידה והוא לא רגיל לרוץ למרחקים. מומלץ להתחיל עם ריצה שלוש פעמים בשבוע למשך 15-20 דקות ולבנות סרגל מאמץ על ידי הוספת חמש דקות לאימון בכל שבוע.

* השתדלו שלא לרוץ עם אוזניות ולהתנתק מהכלב במהלך הריצה – הקשיבו לנשימה שלו, הבחינו בריור, האם הזנב והאוזניים שלו שמוטות, האם הוא נגרר מאחור... כלב שמתיישב תוך כדי הריצה או מסרב להמשיך כנראה תשוש – בשל המרחק או מהירות הריצה. יש לאפשר לו כמה דקות של הפסקה ואם הוא עדיין עייף להפסיק את הריצה. לפעמים יש נטייה לחשוב שזו הריצה שלנו ושאנחנו לא רוצים להרוס אותה לעצמנו, אבל ברגע שלקחתם עמכם את הכלב הוא שותף לריצה. בדיוק כפי שלא הייתם דוחקים בחבר שנמצא בכושר פחות טוב משלכם, כך אסור לכם לדחוק בכלב.

* כלבים שאינם מורגלים לרוץ עם הבעלים עלולים לחוש מבולבלים בפעמים הראשונות ואפילו להשתגע מעט –לברוח, להפוך תוקפניים או לאבד כיוון. הדבר עלול לקרות גם לכלבים ממושמעים. לכן מומלץ להשתמש ברצועה – הרצועה תרגיל את הכלב לרוץ בקצב מסוים, להיצמד לבעליו ולא לעצור כל כמה מטרים לפיפי או רחרוח. מומלץ להמשיך ולרוץ עם הרצועה גם לאחר שהכלב כבר התרגל לריצה.

* הכלב צריך לרוץ בצד אחד קבוע ולא לנוע כל הזמן מצד אל צד. מרחק הריצה המומלץ של הכלב מבעליו עומד על כ-80 סנטימטרים. כדאי לקחת ממתקים לתגמול הכלב כאשר הוא פועל נכון.

* הכלב חייב להבין שלא מדובר בזמן משחק בחוץ, אלא באימון לכל דבר. כדאי להתחיל את האימון עם מספר הקפות של מסלול קצר, משום שיותר קל לאכוף את התנהגות הכלב בסביבה מוכרת. בסביבה פחות מוכרת לכלב יהיו גירויים חדשים ויהיה קשה יותר למשמע אותו.

* מזג אוויר חם משפיע על כולנו, אבל על כלבים יותר. הזיעה שמקררת את גוף האדם לא קיימת אצל כלבים ולכן הם נתונים לסיכון גדול יותר לקבל מכת חום ולהתייבש. כדאי לרוץ עם הכלב בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב ולעשות מספיק הפסקות שתייה במהלך המסלול (השתמשו בברזיות המים לכלבים המפוזרות כל 1-2 קילומטרים בפארקים המרכזיים). ריצה על אספלט בימי הקיץ החמים עלולה גם להיות בעייתית, בשל כריות כף הרגל החשופות של הכלבים – בחרו במסלולים בשטח או בדשא.

 


שיתוף


תגובות