קפוץ לתוכן

האימון שגמר על הזוגיות


עיסוק אובססיבי בספורט וגירושין - האם השניים קשורים? מחקרים רבים עסקו בקשר בין ספורט וקשרים זוגיים. חלקם דווקא רואים בספורט כגורם שיכול לחזק את הקשר, אחרים רואים בו גורם לפירוק הקשר. איך הספורט יכול להזיק לזוגיות, ומה עושים על מנת שזה לא יקרה?

ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום לזוג להחליט להתגרש. החל מבגידה ועד התרחקות הדרגתית והיחלשות רגשות אהבה זה כלפי זו. מאמרים רבים בחנו קשרים של זוגות, כאשר אחד מהם בחר לעסוק בספורט סיבולת באופן רציני ותדיר. כלומר, כזו הכוללת יציאה מהבית למספר שעות מדי יום למשך אימון, נסיעות לתחרויות ואירועי ספורט בארץ ובעולם וכו׳. נמצא כי עיסוק שכזה בפעילות ספורטיבית עלול להוביל לקונפליקטים בנישואין ועלול לגרום בסופו של דבר לפרידה או גירושין.

כיצד הספורט נכנס בין בני זוג? לדוגמה אם הגבר יוצא לאימוני בוקר מוקדמים, והאישה מתעוררת מדי בוקר למיטה ריקה (כולל בסופי השבוע). או אם האישה תיעדר למספר ימים משום שנוסעת למחנה אימונים או לתחרות בחו״ל.


























אימונים לא רק גוזלים מהזמן של בני הזוג יחד, אלא גם חלק נכבד מתשומת הלב עובר להיות מושקע באימונים ובחברים לאימונים. כמו כן, קורה שאחד מבני הזוג הופך להיות חטוב במיוחד בזכות הספורט, בעוד שבן/בת הזוג שאינם מתאמנים נותרים אותו הדבר ומתחילים לחוש חוסר ביטחון/רגשי נחיתות.

עוד סיבה להתרחקות בין בני הזוג, היא העובדה שבן הזוג שמושקע באימונים נאלץ לשנות את סדר יומו כמעט לחלוטין. אם הוא/היא מתאמנים בבוקר, הם יאלצו ללכת לישון מוקדם מהרגיל ואולי לוותר על יציאה. הם גם יהיו עייפים במיוחד בערב שלאחר האימון וירדמו בשעה מוקדמת. אם האימון הוא בערב, זה גוזל מהזמן הזוגי/עם הילדים; אימונים מכניסים למשטר, לא רק בשעות השינה אלא גם בהקשר התזונה, טיפוח הגוף, הוצאות כספיות על ציוד ספורט, ויטמינים ותוספים ועוד. ברגע שרק אחד מבני הזוג חולק את התשוקה, השני נותר מתוסכל.
כמובן שהזמן מחוץ לבית, ״עם החברים מהקבוצה״ מותיר גם את בן/בת הזוג שנותרים בבית לתהות - מה בדיוק קורה שם? עם מי בעלי/אשתי משוחחים כל הזמן בקבוצת הוואטצאפ? שוב יום הולדת למישהו מהקבוצה? שוב בילוי אחרי תחרות מוצלחת? ברגע שבן/בת הזוג לא שותפים ולא מכירים את הנפשות הפועלות, הם יתקשו להרגיש בטוחים ויתחילו לחוש קנאה.

כמובן שהטענות אינן נחרצות, ועדיין לא נמצאו נתונים מדויקים על הקשר בין עיסוק אובססיבי בספורט לבין אחוזי גירושין. אך בני זוג שישקיעו באימונים על חשבון זמן זוגי, ולא ימצאו דרך לפצות על כך, עלולים לגרום לקשיים בנישואין.

אז מה עושים? מוותרים על הספורט? יוצאים מהקבוצה? לא בהכרח.
חשוב להדגיש בפני השותפ/ה שלכם לחיים כי הם הדבר הכי חשוב וכי אתם מעריכים את הזמן איתם. בפועל, יש למצוא זמן איכות שלכם עם הילדים ועם בן/בת הזוג, זמן עליו לא תוותרו בשביל אימון, עבודה או כל אילוץ אחר.





כמו כן, כשאתם נוסעים למרתון/תחרות בחו״ל, קחו את המשפחה עמכם. קח תרוויחו ״חופשה משפחתית״ ועדיין תוכלו ליהנות מחבריכם לאימונים ומהחוויה הספורטיבית. גם אם לא תבלו כל הזמן יחד, המשפחה שלכם תדע שהיא חלק מהחוויה ושאתם לא ״מסתירים״ אותה.
חשוב אמנם לבצע הפרדה בין הספורט ליומיום (מה גם שבני הזוג שלכם לא תמיד יתעניינו בדיבורים הספורטיביים הרווחים כשנמצאים עם החברים לאימונים), אך יחד עם זאת ההפרדה לא צריכה להיות מוחלטת. אל תתנו לבן/בת הזוג את ההרגשה כאילו שאתם מסתירים אותו. לפעמים תצאו לבד עם חברי האימונים ולפעמים הציעו לבן/בת הזוג להצטרף. ולפעמים, כשאתם יושבים בערב ורואים טלוויזיה או מתיישבים לארוחת ערב עם המשפחה, לא נורא גם ללחוץ ״השתק״ על קבוצת הוואטצאפ הסגורה של החבר׳ה מהקבוצה/הסטודיו/המכון. גם אם זה רק השתק ל-8 שעות.

שיתוף


תגובות